תושבי רמת-אביב וסביבותיה:

שידול קטין ללא אישור הוריואל תגידו "לא ידענו". לפני שיהיה מאוחר מידי.

אנו נמצאים תחת ניסיון השתלטות מכוון ושיטתי של חרדי חב"ד. זוהי מערכה מתוכננת לפרטי פרטים, הנמשכת מזה מספר שנים, ששמה לה למטרה לשנות מן היסוד את צביון השכונה. לא מדובר בתחושות בטן, אלא בתחקיר יסודי ומעמיק שנערך לאחרונה וחושף מציאות קשה. אין לנו עניין נגד יהדות, או תרבות יהודית, יש לנו עניין נגד הרצון לשנות את השכונה ואופייה מן היסוד.

בשנים האחרונות הואץ תהליך של הקמת תשתית שעיקרה שינוי צביון השכונה: הוקמו ישיבות, מקווה, כולל, גני-ילדים חרדים ואולפנות. כל אלו מלווים בניסיון יומיומי של שטיפת מוח של בני-נוער, הקמת דוכני חזרה בתשובה במרכזי קניות, חלוקת ממתקים לילדים כדי שיניחו תפילין, שידול של נערים ונערות להגיע לסמינרים בישיבות חב"ד.חסידי חב"ד הקימו מוסדות ותשתית המשמשים כחיל החלוץ לטובת כניסה מאסיבית של אוכלוסייה חרדית המיועדת להגיע לכאן כבר בשנה הקרובה.

התסריט הזה מוכר וחזר על עצמו בישובים רבים ובשכונות שונות ברחבי הארץ אשר נכבשו והפכו להיות מעוזים חרדיים. כך קרה בשכונת רוממה הישנה בחיפה, בכפר ורדים בכרמיאל, בקרית-יובל בירושלים. במקרים בהם הציבור המקומי לא הגיב, הביא הדבר לנטישת התושבים החילוניים שלא הורשו יותר לחיות כפי שהיו רגילים.

אנו תושבים שהחליטו לפעול וקוראים לכם לצאת מהאדישות ולהצטרף אלינו. הקמנו עמותה שמטרתה לפעול לשימור על הצביון הפלורליסטי של השכונות ללא כל כפייה דתית. הניסיון מלמד שיש סיכוי להלחם בכל אלה, אך ורק כאשר התושבים התעוררו והתארגנו.

מודעות ועדכונים

תגובה לכתבה של גדעון לוי PDF הדפסה דוא
שישי, 15 מאי 2009 23:45

 להלן תגובה של ד"ר צפיה מלר לכתבה של גדעון לוי אשר התפרסמה ב"הארץ" בתאריך 14 במאי. (תגובה מס' 286). 

ניסיונות ההשתלטות החרדית-חבדית על רמת אביב הירוקה החלו כבר לפני שנים, ורק עמידה נחרצת של התושבים למנעה, תאפשר לבלום את התופעה. עוד בהיותי חברת מועצת העיר נתבקשתי ע"י התושבים לעשות למניעת הקמת מוסדות-דת בשכונתם. להלן מכתב שכתבתי ב1999 בעניין זה, והוא מדבר בעד עצמו. חבל שהוא עדיין רלבנטי:

לכבוד חברי צוות ההתנגדויות, מינהל ההנדסה, עירית תל-אביב-יפו
הנדון: התנגדות תושבי רמת אביב הירוקה
לבקשה לבניית בית מדרש בשכונתם דיון
בתאריך 19.1.1999

חברי ועדה נכבדים,

על שולחנכם מונחת היום לדיון התנגדותם של תושבי שכונת רמת אביב הירוקה, שכונה חילונית באופייה ובהרכב תושביה, שיש כוונה לבנות בליבה בית מדרש. הרעיון להקים בית מדרש דתי-חרדי בלב שכונה חילונית איננו חדש, ואיננו תמים. לפנינו שלב אחד בלבד ממערכת מאורגנת היטב, הפועלת ברחבי הארץ בדרכים תמימות לכאורה, ובמסווה של "רק בית כנסת", או "רק ישיבה", או רק "בית מדרש", עושה להחדרת מרכיבים דתיים וחרדיים לתוך ישובים חילוניים ולהשתלטות חרדית עליהם. ההתחלה היא תמיד "רק בית כנסת", והטיעון ההגנתי הוא "מה רע בכך?" או "הרי מדובר בסך הכל ביהדות ובערכים יהודיים". השלב השני הוא טרנספר של תושבים דתיים ממקומות שונים בארץ אל תוך אותו ישוב או אותה שכונה. השלב השלישי הוא סגירת רחובות לתנועה בשבתות, וכפייה דתית בנושאי בילוי ותרבות בעיר, בטענה של "פגיעה בזכותו של התושב הדתי" או "ברגשותיו". השלב האחרון הוא בריחה, בלית ברירה, של התושבים החילוניים אל מחוץ לישוב.

לו באנו להקים בית כנסת רפורמי דווקא בלב ישוב דתי כמו בני-ברק, או בתוככי שכונה כמו "מאה שערים", הכי לא היה אקט זה מתפרש ע"י תושבי המקום כמעשה של קנטרנות "להכעיס"? האם לא היה מתקבל ככוונה לשנות את אופיו של המקום, או כפגיעה ברגשותיהם של תושביו?

מדוע, אם כן, אין נכונות מצד יוזמי תוכנית "בית המדרש" האורתודוכסי להבין, כי כך בדיוק מתפרש צעדם זה בעיני תושבים חילוניים, כשמנסים לשנות, למורת רוחם, ועל אפם וחמתם, את אופייה החילוני של שכונתם? לא יעלה על הדעת שמועצת העיר החופשית והפתוחה תל-אביב-יפו תיתן ידה לשערורייה כזאת!